חלק 2 - כיצד הרכב חיידקי המעי משפיע על הבריאות הפיזיולוגית?

למרות התפתחותה האדירה של הרפואה, בעולם המערבי עולה שכיחותן של בעיות בריאותיות שונות, כמו למשל: השמנת יתר, בעיות עור (אקנה), חוסרים תזונתיים, אלרגיות, רגישויות למזון (גלוטן ולקטוז בעיקר), מחלות אוטואימוניות, והכי נפוץ – מעי דליף.

אבל לא רק במישור הפיזיולוגי העולם נעשה לחולה יותר, אלא גם במישור הפסיכולוגי והנוירולוגי. מחלות כמו הפרעות קשב, הפרעות תורדניות-כפיתיות, מאניה-דיפרסיה, אלצהיימר, חרדות, דיכאון ואף אוטיזם – זינקו גבוה (מדי) בשכיחותן בעולם המודרני-מערבי.

עליית השכיחות בכל הבעיות והמחלות הללו נחשבה (ואף עדיין נחשבת) לתעלומה מסתורית – ''איך זה הגיוני שעם כל הפיתוחים הרפואיים של המדע המודרני, העולם נעשה לחולה יותר?''.

אבל אם מבינים את חשיבות הרכב חיידקי המעי, קל מאוד להבין כיצד פגיעה בהם – פוגעת בבריאות שלנו. למעשה, שלל בעיות הבריאות שצוינו לעיל, נגרמות כפועל יוצא מחוסר האיזון בפלורת המעי, שכאמור נקרא בשפה המקצועית ''דיסביוזיס''.

מדוע ואיך?

ראשית, חשוב להבין שבמצב של דיסביוזיס כל היתרונות והתפקידים של החיידקים הפרוביוטיים בעיכול המזון מופחתים ואף נעלמים:

למשל, כמות רכיבי המזון החיוניים שהחיידקים הפרוביוטיים מפיקים – מופחתים, יעילות ספיגת המינרלים פוחתת לאלתר (אלה שני גורמים מיני רבים לחוסרים התזונתיים המאפיינים רבות מהאנשים בעולם המערבי, ואני מניח שאין סיבה לפרט על הנזק של חוסרים תזונתיים), יעילות העיכול של תרכובות שונות פוחתת גם היא (גורם שיכול להסביר רגישויות שנפוצות בעולם המערבי כמו רגישות לקטוז), רעלנים רבים מהמזון לא מנוטרלים כהלכה (והרעלנים הללו בסופו של דבר גם יגיעו למוח וגם יגרמו למעי דליף, שיגרום למחלות אוטואימוניות ומחלות כרוניות רבות אחרות) וכו' וכו' וכו'...

שנית, זכרו שכל חיידק פתוגני הוא חיידק מחולל מחלה (אשרכיה-קולי, סלמונלה, שיגלה...) – ומן הסתם, שכאשר נמצאים בדיסביוזיס, מסתכנים יותר בלחלות במחלות פתוגנית ולסבול מתסמינים כמו כאבי בטן, שלשולים וגזים.

שלישית, אם פלורת המעיים שלכם רוויה בחיידקים פתוגניים, אתם מסתכנים בפוטנציאל דלקתיות גבוה יותר, שכן תכונות פתוגניות מעלות את הדלקתיות בגוף (ואם המצב לא מטופל, הדלקת הופכת לדלקת כרונית, ודלקת כרונית היא עוד אחת מהגורמים המרכזיים למחלות רבות בעולם המערבי - ובין היתר גם סרטן).

רביעית, מערכת החיסון נחלשת מאוד. שכן תפקיד נוסף של החיידקים הפרוביוטיים הוא לגרות ולעורר את מערכת החיסון ואף לייצר תרכובות אנטיביוטיות בעצמם (כנגד החיידקים הרעים ופולשים אחרים). בנוסף, הם גם מהווים הגנה לדופן המעי (יוצרים ביופילם), שבזכותה הוא לא נפגע מכל פולש מסכן.

חמישית, מחקרים רבים מאששים את העובדה שחיידקי המעי נמנים עם הגורמים למגפת ההשמנה (והשמנה היא המפתח לכל המחלות הכרוניות): למשל, כבר פעמים רבות הצליחו לבודד ולהעביר חיידקים מסוימים מעכבר שמן לעכבר רזה, ובזכות זה לגרום לעכבר הרזה להשמין גם (כמובן שהמטען הגנטי והתפריט היו זהים בשני העכברים, לפני ואחרי).

השמנה. אולי גם לחיידקים יש חלק (מקור תמונה).

אז כמו שאתם רואים, לחיידקים השפעות רבות על הבריאות, אם כי עד עכשיו דובר בעיקר בהסברים לבעיות הבריאותיות הפיזיולוגיות שתוקפות את אוכלוסיית המערב, אבל כזכור ציינתי שגם מחלות פסיכולוגיות ונוירולוגיות מושפועות מפלורת המעי - אך על זה כבר תקראו ברשומה הבאה.