חלק 6 - סיכום, מסקנות והמלצות

בסדרת הכתבות הזו, למדנו על חשיבותם והשפעתם של חיידקי המעיים שלנו – היצורים איתם אנו מקיימים את אחת מהסימביוזות המורכבות ביותר.

הבנו שהרכב הפלורה המעית שלנו מושפע ברובו מהתזונה, ולמדנו על סיבה אחת מיני רבות מהמנעות ממזון מעובד.

בנוסף, למדנו שבעיות בריאותיות רבות – בין אם חיסוניות, פסיכולוגיות או נויורולוגיות מושפעות מהחייקים הללו, ושבאמצעות צמצום צריכת כמויות הסוכר, והגדלת כמות אכילת ירקות ומזונות מותססים, נוכל להשפיע לטובה על בריאותנו, ולמצמצם את הסיכויים לפיתוח מחלות רבות. 

אני רוצה שתזכרו ותבינו שבעבר, כשלא היו מקררים, האדם נהג לשמר את המזון בעיקר באמצעות ייבוש, עישון ובעיקר התתסה. כמעט לכל אזור יש את המזון המותסס שלו - באירופה זה הכרוב הכבוש, במזרח התיכון זה היוגורט והמלפפונים החמוצים, במונגוליה זה תה הקומבוצ'ה, בטיבט זה הקפיר, באתיופיה זו האינג'ירה, בקוריאה זה הקימצ'י, ביפן זה הנאטו (כנראה ''מלך'' המזונות המותססים) וכו'.

כרוב כבוש. (מקור תמונה).

אינג'ירה. לחם אתיופי מותסס (מקור תמונה).

נאטו -מאכל יפני העשוי מפולי סויה מותססים (מקור תמונה).

היום, לעומת זאת, לתעשיוית המזון ששולטות (לכאורה) באוכל שאנחנו אוכלים, אין אינטרסים הקשורים לבריאות הציבור. ההפך הוא הנכון – כל מה שהיא רוצה זה כמה שיותר כסף, והיא עושה את זה, בין היתר, באמצעות פיתוח מוצרים שזמן המדף שלהם יהיה יותר ארוך מזמן החיים שלכם בסופו של דבר.

כתוצאה מכך, ה''מזון'' שהחברה המערבית צורכת מבוסס על מזון מעובד ומשומר הרווי בסוכרים ובחומרים משמרים. עליכם להבין, ש''מזון'' כזה הוא טפל וריק - הוא לא נועד להזין אותנו. למעשה, הוא רק מנוון אותנו, מחליש אותנו, ולבסוף הורג אותנו.

לכן זה לא פלא שחברות מסורתיות שעדיין מתבססות על הכנת אוכל מסורתי, נהנות מבריאות כללית טובה הרבה יותר מאשר הבריאות הכללית של החברה המערבית.

אבל בעד שאת תעשיית המזון לא נוכל לשנות תוך יום וגם לא לא תוך שנה, אבל את הבחירות שלנו אנו יכולים לשנות בכל רגע. אם אתם מעוניינים בבריאות ובאיכות חיים טובה, כדאי לכם מאוד להימנע ממזון מעובד, להרבות באכילת ירקות ומעט פירות ולהוסיף לתפריט היומי מזון פרוביוטי כלשהו, שישמור על האיזון החיידקי במעיים.

אבל מהו מזון פרוביוטי?

מזון פרוביוטי טבעי מגיע משני מקורות עיקריים:

1. פרוביוטיקה - המקור ה''ישיר''. פרוביוטיקה נמצאת במזונות מותססים או כבושים (עליהם דיברנו קודם), שהחיידקים הטובים כבר נמצאים בהם, וכל מה שנותר לנו זה לאכול אותם. עוד על היתרונות של מזונות אלו תוכלו לקרוא כאן. (ולמען הסרת ספק: יוגורטים, אקטימלים וירקות כבושים מהסופר לא נחשבים למזונות פרוביוטיים, כיוון שהחוק מורה לפסטר אותם - מה שהורג את כל החיידקים. גם את הטובים).

פרוביוטיקה הישר לווריד. (מקור תמונה).

2. פרה-ביוטיקה - המקור ה''עקיף''. פרה-ביוטיקה היא בעצם המזון של החיידקים ה''טובים'' - כלומר, זה אוכל שלא מתעכל על ידי מערכת העיכול בשום שלב, אך כן מתעכל על ידי אותם חיידקים ומזין אותם. הפרה-ביוטיקה היא בעצם רבי סוכרים שונים, הנמצאים כמעט בכל הירקות, ובעיקר בירקות הלבנים (בהם נמצא רב הסוכר אינולין) כמו כרובית, פטריות, בצל, שום, כרישה, שומר וכו', ובירקות עם תכולת סיבים מסיסים גבוהה (טוב, זה כעיקרון כל הירקות).

בנוסף, מקור נוסף לפרה-ביוטיקה הוא עמילן עמיד, שנמצא בעיקר במזונות עמילניים במצב קר (אורז ותפוחי אדמה מבושלים אבל קרים) או כאלה שעוד לא בשלים (בעיקר בבננה ירוקה). עוד על עמילן עמיד תוכלו לקרוא כאן וכאן.

ירקות. פרה-ביוטיקה. (מקור תמונה).

בקיצור, תאכלו מגוון ירקות ותכינו מזונות מותססים. היום, הרשת רוויה במתכונים ומדריכים, ואתם רחוקים הקשות מקלדת בודדות מלהיות מומחים בהכנת מזון מותסס. התחילו מכבישת מלפפונים, המשיכו בהכנת כרוב כבוש, ואז התנסו בהכנת אינג'ירה אמיתית. חוץ מהבריאות, תזכו לחוויות וטעמים חדשים. בהצלחה!