יש לי שאלה - מה אתם
יודעים על חיידקים?
סביר להניח שתענו דברים
שליליים למדי.
לחיידקים יצא שם רע מאוד
בכל הקשור לבריאות הגוף. זמן רב מדי התייחסו אליהם (ואף עדיין מתייחסים) כאל
שעירים לעזאזל - שכל המחלות בעולם נובעות מהם. מצד אחד זה די מובן, כיוון
שהגילויים הראשוניים (של לואי פסטר ורוברט קוך) אודות החיידקים הוכיחו שהם אלה שגורמים
למחלות הקטלניות באותו תקופה כמו השחפת או האבעובעות השחרות. אח''כ עוד גילו את
האנטיביוטיקה – שגם לא הוסיפה מוניטין טוב לחיידקים וסימלה את יריית הפתיחה של
מלחמת החורמה נגדם, והאדם החל לפסטר את מוצריו הטריים, לנקות
ולחטא כל דבר בעזרת חומרי ניקוי אגרסיביים ולהתייחס באופן אובססיבי
להיגיינה.
 |
| חיידקים. השעירים לעזאזל של הרפואה? (מקור תמונה) |
אבל הבעיה היא שכתוצאה
מכך הציבור הרחב דאז והיום חושב שחיידקים הם מקור כל הרוע בחיינו, ומטרתנו היחידה
נגדם היא להילחם ולהשמיד אותם. לראיה, בהלת הסלמונלה -
כאשר עם ישראל שמע על הכאוס שמתרחש בקורנפלקסים, בחלק מהסלטים המוכנים ובטחינות
מסוימות והבין שכל המוצרים הללו שורצים בסלמונלה - רוב רובו של הציבור נתקף בהלה,
כעס על המחדל, זעק שלא נשאר לו מה לאכול, ופרסם פוסטים רבים ברחבי הרשתות החברתיות
שסיפרו על כאבי הבטן של הבת הצעירה לאחר שזו אכלה קורנפלקס תמים.
כמובן שאיני ממליץ לאכול
סלמונלה, אבל הגדרת המוצרים הללו כ''מזיקים'' רק לאחר שגילו בהם חיידקים מוכיחה
שהציבור עדיין חושש מהם יותר מכל. הציבור לא מבין שסלמונלה היא כנראה הדבר
הכי פחות מזיק בכל המוצרים ה''נגועים'' - אף אחד עוד לא זעק על הרכיבים ה'טבעיים''
של הקורנפלקס והסלטים המוכנים. כנראה שהעולם עוד לא הבין שמזון מעובד הוא הבעיה,
ולא תמיד החיידקים.
 |
| אנטיביוטיקה. עד כמה היא באמת חיונית? (מקור תמונה) |
בעיות נוספת, הן שרבים מהאנשים
בעולם המערבי לא חושבים פעמיים לפני נטילת אנטיביוטיקה ומקפידים, כאמור, באופן
אובססיבי מדי על היגיינה.
למען הסר ספק – אני לא נגד
אנטיביוטיקה או היגיינה, אבל חשוב להבין: שימוש יתר באנטיביוטיקה והיגיינת היתר
שמאפיינת רבים מהעולם המערבי, לאו דווקא תורמת לבריאות, ואף ברוב המקרים מזיקה.
ומדוע?
כיוון שמצד שני, השם הרע שיצא לחיידקים הוא לא הוגן.
זה נכון שאנטיביוטיקה והיגיינה
תורמים למלחמה שלנו נגד החיידקים הפתוגניים (הרעים), אבל כאשר זה מגיע למלחמת
חורמה – אנחנו שוכחים שגם החיידקים הפרוביוטיים (הטובים) משלמים את המחיר, וכך גם
הבריאות שלנו.
עם כל הכבוד (ויש המווון כבוד)
ללואי פסטר, רוברט קוך ואלכסנדר פלמינג, מאז תגיליותיהם המדע התקדם (אבל הציבור
לא) והבין שגוף האדם אינו אורגניזם יחיד ומבודד, אלא ''שונית אלמוגים'' עשירה,
הכוללת בתוכה יותר מ-1000 סוגים של חיידקים, שמספרם הכללי גדול
פי 10 ממספר התאים, ולמעשה, 1.5 ק''ג ממסת גופנו מקורה בחיידקים האלו.
החיידקים מקיימים איתנו יחסי סימביוזה - שהם יחסי גומלין בין
אורגניזמים שונים ובהם כל אחד תורם משהו ההכרחי לקיום של השני, כך שנוצרת תלות ביניהם.
למעשה, כיוון שהחיידקים חיים בגופנו, שמם המלא של היחסים הללו הוא
''יחסי אנדוסימביוזה'' – כלומר, יחסי סימביוזה כאשר אחד האורגניזמים
חי בתוך השני.
החיידקים מאכלסים כל תא בגופנו,
ובין היתר נמצאים על העור, בפה, בדרכי השתן, בנרתיק ובעיקר במעי – בו הם פיתחו את היחסים
הסימביוטיים העיקריים והטובים ביותר איתנו:
חיידקי המעי הפרוביוטיים מגנים
עלינו מפני חיידקים פתוגניים (החיידקים
הרעים), מספקים רכיבי מזון שונים (בעיקר ויטמינים שונים), משפרים את ספיגת המינרלים, עוזרים לעכל תרכובות שונות שהגוף
אינו מסוגל לעכלם בעצמו (לקטוז למשל), מנטרלים
רעלנים שונים ומתכות כבדות ותורמים
בעוד הרבה דברים חיוניים אחרים.
*תחשבו על כל זה כשתיקחו אנטיביוטיקה: אין פלא שתכאב לכם הבטן*.
בנוסף, כיוון שמחקר החיידקים שנעשה
בשנים האחרונות נמצא בחזית המחקר הביולוגי, ובזכות פרויקט המיקרוביום האנושי, המדע
גילה 3 דברים מרכזיים נוספים אודות חיידקי המעיים שלנו:
1. הרכב חיידקי המעי מושפע מהרכב התזונה שלנו (ולא מהגנטיקה, כמו שנהוג היה
לחשוב).
2. הרכב חיידקי המעי משפיע באופן ישיר על הבריאות החיסונית, הנוירולוגית
והפסיכולוגית.
3. לחיידקי המעי יש השפעה על ההתנהגויות והחשקים שלנו.
סדרת הכתבות שלי תבחן את שלושת
הגילויים הללו – החלק הראשון יעסוק בגילוי הראשון, החלק השני בגילוי השני, והחלק
השלישי בגילוי השלישי. בנוסף, אוסיף גם חלק רביעי, ובו תקראו על חיידק מיוחד מאוד
שמנהל איתנו יחסים סימביוטיים כבר מיליארדי שנים.
המטרה שלי היא להעביר מידע חשוב
שמתגלה לעיניינו בשנים האחרונות, אך רוב הציבור לא מודע אליו – אפילו מערכת החינוך
מתעלמת ממנו עד עכשיו. למידע הזה יש ערך לחיים, ובעזרתו נוכל ליצור עולם בריא יותר
ולשפר את איכות חיינו.
מאחל לכם קריאה נעימה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה